"עד שהגעתי ללימודים בתוכנית ההכשרה 'הנחייה רגשית באמצעות תיאטרון בובות' הייתי גננת. תמיד השתמשתי בבובות בגן, אבל באופן אינטואיטיבי. נרשמתי ללימודים אחרי שנחשפתי לתוכנית 'מה עוזר כשקשה לי' *. הלימודים שינו את חיי: חיברו אותי למה שאני באמת רוצה. תמיד הרגשתי שאני יודעת לקרוא ילדים כמו ספר פתוח, דרך הלימודים ותיאטרון הבובות גיליתי את היכולות לעשות כך עם מבוגרים. כגננת, הבובות שימשו אותי ככלי חינוכי-דידקטי, בעקבות הלימודים גיליתי עד כמה הן מסייעות להגיע רגשית גם אל לילדים וגם אל למבוגרים. הלימודים חשפו אותי לתהליכי חשיבה ופיתוח מתודות. למדתי עם מורות מדהימות."
עם תום לימודיה רות המשיכה עוד שנה בעבודתה כגננת. כיום היא עובדת כמנחה בתוכנית 'מה עוזר כשקשה לי'* עם ילדים בגיל הרך. אחרי מבצע 'צוק איתן' (2014) עבדה עם ילדים רבים שהיו צריכים מרחב לעיבוד חרדות ולגילוי מחודש של כוחות התמודדות.
היא מנחה השתלמויות לגננות ולצוותים חינוכיים, במסגרות ציבוריות ופרטיות, מלווה גם ילדים וגם מבוגרים בתהליכים רגשיים פרטניים. הנחתה חוג דיאדי של אימהות וילדים עם תאטרון בובות ועובדת עם משפחות בשכונות מצוקה.
הלימודים הקנו לה כלים משמעותיים "זה מסייע לי גם להרגיש טוב יותר וגם למצוא כלים וכוחות. כאשר מגיעים אלי אני יודעת להבחין בין מקרים המצריכים התערבות של פסיכולוגית או עו"ס ולהפנות בהתאם, המנדט שלי מאוד ברור".
* 'מה עוזר כשקשה לי' הינה תוכנית מערכתית לפיתוח משאבי התמודדות וסיוע ביצירת אקלים מיטבי לגיל הרך (3-8) באמצעות תיאטרון בובות וסיפורים, על פי מודל 'החוסן הרב מימדי' ' של פרופ’ מולי להד ועל פי מודל “בובותרפיה” של סמדר קופר-קיסרי.
