2013 | תעשי את!

2013 | תעשי את!

'תעשי את!' - סרט על ברכה גילאי , יקירת העיר חולון, ניצולת שואה, שהקימה תיאטרון בובות באמצעותו היא מעבירה את סיפורה. 

ברכה גילאי, ילידת צ'כוסלובקיה (1929), הייתה "ילדת פלא"-שחקנית כבר מגיל 3. בעקבות מותה של אמה איבדה את הרצון להופיע ומצאה אותו בחזרה, דווקא במחנה הריכוז אושוויץ. 

עלתה לארץ ב- 1946 אחרי שיחרורה ממחנה ברגן בלזן. "גם אם הייתי אז צעירה, בת 17, אחרי כל מה שעבר עלי במלחמה, הרגשתי כבת 100 ". בארץ, התחנכה במקווה ישראל, שם החלה להתרחק מהחינוך הדתי ושם, בסיועו של מורה למוסיקה, חזרה לשיר. היא סירבה להמלצת מוריה להתקדם ולללמוד תיאטרון. "זה היה חשוב מאד, להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. הכרח המציאות". אחרי קום המדינה, התחתנה עם בצלאל גילאי, עבדה במועצת חולון וכמזכירה בבית ספר יסודי ופרשה מהעבודה עם לידת בנה הבכור.

התלהבותו של בנה, מבובות תיאטרון שראה אצל חברים, הובילו את הזוג גילאי לרכוש עבורו בובות. כשנתבקש הבן להופיע עבור חברים, בנו הוא ואביו תיאטרון בובות. כשברכה מתחה ביקורת על העבודה, אמר לה בצלאל  "תעשי את!". כך החל מסעה של ברכה בעולם תיאטרון הבובות. על מנת לרכוש כלים למדה שילוב אומנויות במדרשה למורים לאמנות ברמת השרון, ובימוי, דרמה יוצרת ומוסיקה בת"א. היא עבדה תקופה קצרה במחיצתה של דינה דז'טלובסקי. ב-1966 צירפה אליה כשותפה את אידה שוורץ ויחד יצאו לדרך מקצועית. הן הופיעו בגני הילדים בחולון ובגוש דן.

רפרטואר התיאטרון כלל 7 הצגות לילדים בגיל הרך; עיבודים לסיפורים ידועים בצד מחזות מקוריים. בהצגות שולבו שירים מוכרים, ושירים שברכה הלחינה בעצמה. בעיצוב הבובות השתמשה בסלסטיק  (celestic)- חומר שהביאה ב1970- מארה"ב ולא היה ידוע אז בארץ. 
אחרי 21 שנות עבודה משותפת, פרשה אידה שוורץ מההצגות. אל ברכה הצטרף בצלאל בעלה (שעד אז "רק" בנה את הבמות והתפאורות ועזר בשלבי ההפקה של ההצגות). יחד הם הופיעו בשעות הבוקר, בערבים בצלאל המשיך בעבודתו כעיתונאי ב"ידיעות אחרונות". כשיצאו הזוג גילאי לגמלאות, העבירו את התיאטרון והצגות לבובנאית אחרת, אך זו לא המשיכה להופיע איתן.

עד שנותיה האחרונות היתה ברכה פעילה ב"בית להיות" בחולון שם נתנה בפני קבוצות עדות חיה על קורותיה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בכדי להנגיש את הסיפורים הקשים לקהל הצעיר ברכה הופיעה עם בובות, דרכן היא העבירה את סיפורה. "הילדים לא מסוגלים להבין כמה זה מיליון וחצי ילדים שנספו ולכן אני מספרת להם סיפור של ילד אחד, ניסן, האחיין שלי והחוויות שעבר בשואה, ודרכו הם מתחברים לעבר", מסבירה גילאי, "בעוד כמה שנים רק ההיסטוריה תדבר. כרגע, צריך להעביר את הסיפור האישי לכמה שיותר אנשים".


ברכה גילאי נפטרה בשנתה ב-18 במרץ 2019. בת 90 היתה במותה. בובתיה נמסרו למוזאון לאמנות תיאטרון הבובות.
 

לחץ כאן
2023 | דּוֹמֵם מְדַבֵּר | תיאטרון הבובות של נועה אריאל2023 | בובות בתנועה | צילומיו של ריצ'ארד טורמני2022 | שתיים מירושלים2022 | Que Bella2022 | בֻּבׇּעֵמֶק - בגלריה ארטורה 2021 | אמיליה2019 | בובות על גדות הים2019 | הוצאו מהקשרן2018 | הכל בגלל זבוב2018 | רגעים של קומדיה במסכה2017 | האיש שחלם בובות2016 | כולן היו בובותי 2015 | אגדות, מעשיות וסיפורי ילדים2014 | הופ! תראו מי בא לבקר!2014 | חרצופים ועוד2013 | תעשי את!2012 | להקת העץ2012 | בובה = מוצר2011 | קיבוץ מושך בחוטים2011 | הדחלילאים2011 | ואולי זה גם זמני2010 | אלדין בציון2010 | נשר את נשר2010 | לא עובר עם הגיל2010 | בובות מתיאטרון נאיבי2009 | בובות לעם2009 | נוצר בעץ2009 | הבובות של ה-Q2009 | הצלליות של סבתא שרה2008 | מברלין לבן שמן בתיבת נח2008 | בית המלאכה של ארקטל2008 | הביגבגים2008 | פנים רבות לה2008 | יופי של סמלון2007 | להיות מבוגר זה משעמם2007 | הלחם והבובה2007 | קוקלה - בובה סיבירית2007 | חנוכת המוזאון במשכנו החדש2006 | בובות וציורים לתיאטרון בובות2005 | מסע במסכה2004 | היה היה פעם2003 | בובה סובבת עולם2002 | כשף המכשפה2002 | ראש קטן + בגילופין2001 | חנוכת המוזאון2001 | הבובות של דינה2001 | תערוכה ראשונה

צור עמנו קשר

לצערנו, מרכז תיאטרון בובות נסגר לפעילות בסוף ינואר 2025, לפי הוראת עיריית חולון.

 

שלח/י פנייתך | Submit
x