2007 | הלחם והבובה

2007 | הלחם והבובה

הבובנאי-צלם מסימו שוסטר חי ויצר עם אנשי תיאטרון 'הלחם והבובה' (Bread & Puppet) במשך 5 שנים, במהלכן תיעד את התהליך היצירתי. תערוכת הצילומים הביאה מבט אישי על רוח קולקטיבית, ביצירה, בהופעות ובחיי היום-יום.
אמנות תיאטרון הבובות היא לא רק כאמנות משעשעת ומבדרת אלא קודם כל אמנות בעלת משמעות חברתית ופוליטית. באזור פוליטי גיאוגרפי בו נמצאת מדינת ישראל יש חשיבות מיוחדת גם בעיסוק אמנותי באירועים הקשים. לתמונות של מסימו שוסטר יש אמירה רלוונטית, דווקא משום היותן מנותקת מאקטואליה ספציפית; בובה מעוצבת באקספרסיביות, על גבול המופשט, שפניה הענקיים קפואים בכאב, והיא אוחזת בדממה בילד - כוחה רב; היא סמל לכל האמהות הסובלות - ללא הבדל בצבע עורן, שפתן ודתן.  

תיאטרון 'הלחם והבובה' הוא תיאטרון בובות פוליטי קיצוני הפעיל בארצות הברית משנות השישים של המאה ה-20. התיאטרון ממוקם כיום בגלובר, ורמונט. שמו של התיאטרון נגזר ממנהגו של התיאטרון לחלק לצופים לחם טרי עם רוטב איולי חריף (המורכב משום ושמן זית), כדי ליצור תחושת קהילתיות; בנוסף נגזר שמו של התיאטרון מהעיקרון לפיו האמנות היא מצרך בסיסי לחיים, כמו הלחם.

התיאטרון נוסד בשנת 1962 בניו יורק, על ידי הבמאי פיטר שומן (Peter Schumann) והיה פעיל בזמן מלחמת וייטנאם במחאות נגד המלחמה. הוא מוכר בעיקר בשל מופעי הראווה הפוליטיים שהעלה בזמנו, וכן בשל בובות הענק שלו (גובהן בין שלושה לחמישה מטרים).

 

פיטר שומן. צילום: מסימו שוסטר


התיאטרון משתתף במצעדים רבים ברחבי ארצות הברית, בהם מצעד יום העצמאות האמריקאי בעיירה קאבוט בוורמונט; במצעד משתתפות בובות ססגוניות רבות בדמויות אמריקאיות מוכרות על קביים, כולל דמותו המפורסמת של הדוד סם (דמות בדיונית שמשמשת כהאנשה המגלמת בדמותה את ארצות הברית).

בשנת 1970 התיאטרון עבר לוורמונט, תחילה לעיירה גודארדף ולאחר מכן לעיירה פליינפילד, ומשם לחווה חקלאית בעיירה גלובר שבה התיאטרון שוכן עד היום, ומתופעל על ידי בובנאים מקצועיים. המופעים מתקיימים במרחבים פתוחים בחווה ובתוך מבנים מקורים. בנוסף פועל בחווה מוזיאון המציג את פועלו של התיאטרון מזה ארבעה עשורים. בתחילת דרכו נחשב לתיאטרון פרינג'.

התיאטרון זכה ב"פרס האומנויות הלאומי" ובמספר פרסים נוספים מאיגוד "בובנאי אמריקה" ומארגוני אמנות מוכרים אחרים.

תיאטרון הלחם והבובה. צילום: מסימו שוסטרעד שנת 1998 התיאטרון אירח את מופעיו באמפיתיאטרון טבעי בשטחי העיירה גלובר בסופי שבוע. לאורך שנות ה-90 גברה הפופולריות של הפסטיבל, ועשרות אלפי אנשים נהרו אליו בסופי השבוע הקיציים, ונהגו ללון באוהלים בשטחי החקלאות הפתוחים במקום. האירוע הפך את המקום לאתר מחנאות ובילוי ענק והומה, והמופע עצמו הפך לשולי יחסית. אך בשנת 1998 נהרג אדם באירוע במהלך קטטה, ומאז ביטל פיטר שומן את הפסטיבל. במקום הפסטיבל העלה התיאטרון מופעים קטנים יותר בתדירות גבוהה יותר לכל אורך הקיץ, וכן העלה מופעי אורח ברחבי מדינת ניו יורק וניו אינגלנד, ואף מחוץ לארצות הברית. בעיר ניו יורק מופיע התיאטרון בקביעות בתקופת החגים בשם "התיאטרון לעיר החדשה" (Theater for the New City).

במהלך מלחמת וייטנאם, בה ספג צבא ארצות הברית אבידות רבות, הכין צוות התיאטרון הצגה פוליטית-חברתית אנטי-ממסדית שנועדה בין השאר לעודד השתמטות מהגיוס לצבא. בהצגה חבשו השחקנים כמה סוגי מסכות: מסכת "האיש הטוב" שמייצג את האמריקאי שמתגייס לצבא, ומנגד שחקנים הלובשים את מסכת "האיש הרע" המייצגים את הפציפיסט שמתנגד למלחמה. צוות התיאטרון הציג את ההצגה בקפיטריה באוניברסיטה בעיר ניו יורק מול מאות סטודנטים, כאשר בחלל הקפיטריה פוזרו כלי נגינה, כלי מטבח ובדים מאולתרים, ובתחילת ההצגה השחקנים והסטודנטים ניגנו יחדיו. במהלך ההצגה שימשו המסכות להעברת המסר הפוליטי-חברתי לפיו מי שמתגייס למלחמה בווייטנאם ימצא את מותו, מסר שהתבטא באמצעות החלפת מסכת "האיש הטוב" במסכת "האיש המת" והודגש על ידי האבל והכעס של שאר השחקנים בהצגה.

מסימו שוסטר. Massimo Schusterעל מסימו שוסטר  (Massimo Schuster)
נולד באיטליה. למד בית הספר לאמנויות דרמטיות של תיאטרו פיקולו במילאנו. ב -1969 הצטרף לתיאטרון 'הלחם והבובה' של היוצר פיטר שומאן, אותו הוא מחשיב שוסטר כמאסטר הראשון שלו. הוא עבד בארה"ב עם הלהקה והשתתף בסיורים הבינלאומיים הרבים שלה.
בשנת 1975 התיישב מאסימו שוסטר בצרפת וייסד, עם מריון דייוויד, את תיאטרון ל'ארק-אן-טר (Théâtre de l’Arc-en-Terr), שהפקותיו הראשונות הושפעו מאוד מסגנון שומאן. הוא שיתף פעולה עם הצייר אנריקו באג' שיצר ב-1984 את הבובות להצגה 'המלך אובו' - הצגת יחיד אתה הופיע שוסטר במשך 12 שנים ב-24 מדינות.
עבודתו של שוסטר מתאפיינת בשיתופי פעולה עם ציירים (אנריקו באיי, הרווה די רוזה, ג'ואן בייקסס), עם פסלים (ריצ'רד די רוזה), עם סופרים (אנתוני ברג'ס, ז'אן פייר קרסו, צבטן מרנגוזוב, פרנצ'סקו ניקוליני) ועם מוזיקאים (ג'ינו נגרי, לורנצו פררו, ריצ'רד הרמל, בוגדאן דאולש).
מסימו שוסטר לימד גם לימד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנות תיאטרון הבובות  (École Nationale Supérieure des Arts de la Marionnette ) ב Charleville-Mézières, צרפת, וביים הפקות רבות בצרפת ובחו"ל. חלק מבובותיו מוצגות במוזיאונים של אמנות דקורטיבית בלוזאן ובציריך, באוניברסיטת ויטווטרסראנד ביוהנסבורג ובקרן ארסמוס בהאג. הוא גם כתב ופרסם יצירות מגוונות. כיהן כנשיא הארגון הבינלאומי של תיאטרוני הבובות (UNIMA) בין השנים 2008-2004.

 


אוצרת: מירי פארי | עיצוב התערוכה: דורה אשד | פתיחת התערוכה: יולי 2007


 

לחץ כאן
2023 | דּוֹמֵם מְדַבֵּר | תיאטרון הבובות של נועה אריאל2023 | בובות בתנועה | צילומיו של ריצ'ארד טורמני2022 | שתיים מירושלים2022 | Que Bella2022 | בֻּבׇּעֵמֶק - בגלריה ארטורה 2021 | אמיליה2019 | בובות על גדות הים2019 | הוצאו מהקשרן2018 | הכל בגלל זבוב2018 | רגעים של קומדיה במסכה2017 | האיש שחלם בובות2016 | כולן היו בובותי 2015 | אגדות, מעשיות וסיפורי ילדים2014 | הופ! תראו מי בא לבקר!2014 | חרצופים ועוד2013 | תעשי את!2012 | להקת העץ2012 | בובה = מוצר2011 | קיבוץ מושך בחוטים2011 | הדחלילאים2011 | ואולי זה גם זמני2010 | אלדין בציון2010 | נשר את נשר2010 | לא עובר עם הגיל2010 | בובות מתיאטרון נאיבי2009 | בובות לעם2009 | נוצר בעץ2009 | הבובות של ה-Q2009 | הצלליות של סבתא שרה2008 | מברלין לבן שמן בתיבת נח2008 | בית המלאכה של ארקטל2008 | הביגבגים2008 | פנים רבות לה2008 | יופי של סמלון2007 | להיות מבוגר זה משעמם2007 | הלחם והבובה2007 | קוקלה - בובה סיבירית2007 | חנוכת המוזאון במשכנו החדש2006 | בובות וציורים לתיאטרון בובות2005 | מסע במסכה2004 | היה היה פעם2003 | בובה סובבת עולם2002 | כשף המכשפה2002 | ראש קטן + בגילופין2001 | חנוכת המוזאון2001 | הבובות של דינה2001 | תערוכה ראשונה

צור עמנו קשר

לצערנו, מרכז תיאטרון בובות נסגר לפעילות בסוף ינואר 2025, לפי הוראת עיריית חולון.

 

שלח/י פנייתך | Submit
x