2002 |  ראש קטן + בגילופין

2002 | ראש קטן + בגילופין

ראש קטן  | דפנה להמן
גילופין  | רויטל אריאלי

התערוכה העמידה זו מול זו שתי תפיסות אמנותיות בתיאטרון הבובות. בדרמה טובה העמדת זוג גיבורים זה מול זה מדגישה ומעצימה את תכונותיו המיוחדות של כל גיבור. כך גם ההעמדה של שני עולמות אמנותיים שונים כל כך מדגישה ומאירה אותם. העולם של דפנה להמן הוא עולם של אגדות מיתוסים, סיפורים, פיות, מכשפות, נסיכות ושדונים. עולם צבעוני מאוד, מיניאטורי, מושפע מעולם הבובות המסורתי. גם החומרים מסורתיים: עיסת נייר, פימו, דאס וכל חומר אחר שאפשר ללוש בסבלנות, להוסיף פרטי פנים וידיים קטנטנות. ככל שהן קטנות יותר הן מדויקות יותר. צבעיהן עזים: כתום תפוז, צהוב, אדום. תווי הפנים מצוירים ביד בוטחת ועדינה. תהליך יצירת הבובות הוא מאוד אישי ואינטימי. שפע של פרטים זעירים המצוירים במכחול הזקוקים להתבוננות חוזרת ומעמיקה. חלק מהבובות הן בובות תיאטרון מסורתיות, כפפה, מוט. אחרות הן בעלי הן בעלות גוף ותלבושות מוזרות המזכירות בובות חרסינה עתיקות. חלל הפעולה שלהן: קופסאות קטנות כמו תיאטרון ביתי קטן, המסתפק בשולחן ובחדרון.
העולם הצבעוני והשופע הזה עמד בתערוכה מול / ליד העולם המורבידי והאפל של רויטל אריאלי שלמדה בבצלאל במחלקה לאמנות פלסטית וביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים: רקדנית מזדקנת, גיבן, תינוק שבקע מביצה והוא זקן כבר ביום היוולדו. עולם היצירה של רויטל אריאלי. החומר הוא חלק מהותי של הדמויות המגולפות מגושי ספוג. הטכניקה דומה לגילוף באבן או בעץ: החסרה. מיכאלאנג'לו אמר שהוא רואה את הצורה באבן. גם דמויות הספוג של אריאלי מקבלות צורה אט-אט תחת סכין החיתוך והמספריים. לעיתים נדמה שמול עינינו הבובה אינה דימויים אנושיים אלה דמויות אמיתיות נושמות ובעלת חיים גם בלי המפעיל. גודלן כמעט טבעי. הן חריפות בקוויהן ובעירומן, הן בצורתן והן בחומר החשוף: הספוג שהוא יותר אמיתי מהבשר החי. 
כשמתבוננים בבובות של דפנה אין ספק מי השחקן-מפעיל ומי הבובה. הבובות של רויטל פועלות בחלל במה אפל גדול. קשורות למפעילן קשר הדוק. לפעמים הן חלק ממשי ממנו. ולרגעים קשה להבחין מי השחקן ומי הבובה. מי מוביל מי. מי מעניק חיים?
רויטל אינה עובד לבד. אמנם ידיה המגלפות, אבל בחלק בלתי נפרד מתהליך עיצוב הדמויות וההחלטות האמנותיות, כמו בניית הסיפור מאחורי הדמויות, משתתפת הבובנאית יעל ענבר.
שני העולמות הללו שהוצגו בתערוכה הם הצצות לשתי השקפות עולם אמנותיות בתיאטרון הבובות המציע לנו שפע של שפות.

 


אוצרת: מירי פארי | עיצוב התערוכה: דורה אשד | פתיחת התערוכה: אפריל 2002 | במשכן לתרבות ולאמנות ע"ש שטיינברג


 

לחץ כאן
2023 | דּוֹמֵם מְדַבֵּר | תיאטרון הבובות של נועה אריאל2023 | בובות בתנועה | צילומיו של ריצ'ארד טורמני2022 | שתיים מירושלים2022 | Que Bella2022 | בֻּבׇּעֵמֶק - בגלריה ארטורה 2021 | אמיליה2019 | בובות על גדות הים2019 | הוצאו מהקשרן2018 | הכל בגלל זבוב2018 | רגעים של קומדיה במסכה2017 | האיש שחלם בובות2016 | כולן היו בובותי 2015 | אגדות, מעשיות וסיפורי ילדים2014 | הופ! תראו מי בא לבקר!2014 | חרצופים ועוד2013 | תעשי את!2012 | להקת העץ2012 | בובה = מוצר2011 | קיבוץ מושך בחוטים2011 | הדחלילאים2011 | ואולי זה גם זמני2010 | אלדין בציון2010 | נשר את נשר2010 | לא עובר עם הגיל2010 | בובות מתיאטרון נאיבי2009 | בובות לעם2009 | נוצר בעץ2009 | הבובות של ה-Q2009 | הצלליות של סבתא שרה2008 | מברלין לבן שמן בתיבת נח2008 | בית המלאכה של ארקטל2008 | הביגבגים2008 | פנים רבות לה2008 | יופי של סמלון2007 | להיות מבוגר זה משעמם2007 | הלחם והבובה2007 | קוקלה - בובה סיבירית2007 | חנוכת המוזאון במשכנו החדש2006 | בובות וציורים לתיאטרון בובות2005 | מסע במסכה2004 | היה היה פעם2003 | בובה סובבת עולם2002 | כשף המכשפה2002 | ראש קטן + בגילופין2001 | חנוכת המוזאון2001 | הבובות של דינה2001 | תערוכה ראשונה

צור עמנו קשר

לצערנו, מרכז תיאטרון בובות נסגר לפעילות בסוף ינואר 2025, לפי הוראת עיריית חולון.

 

שלח/י פנייתך | Submit
x