מסורות אמנותיות בתיאטרון בובות.
בתערוכה הוצגו בובות מהמזרח הרחוק, מאירופה ומכסיקו. פנץ', קאספר, נסיכים בורמזיים ואלים מהראמיאנה הוצגו אלו בצד אלו, ויוצרו דיאלוג על מקומם בתרבות אז ועכשיו. לצד הבובות נתלו תמונות המראות את הבובנאים המפעילים בזמן ההצגה, הדבר המשמעותי והעיקרי שאותו, לא ניתן להציג בתערוכה.
בין המוצגים:
מריונטות מבורמה: מריונטות מעץ, לחלקן 64 חוטים והן מניעות את חלקי פניהן. אמנות תיאטרון הבובות נחשבה בבורמה לאמנות נעלה והוצגה בחצר המלכות. אמני הבובות שיצרו את הבובות בעצמם לא נפרדו מהן. מספרים שאחד האמנים שנעצר על ידי הבריטים ששלטו בבורמה מת בכלא מחזיק בבובתו.
בובות מוט עדינות מאינדונזיה: צורת ההפעלה הזו השפיעה מאד על בובות המוט הרוסיות כפי שאנו מכירים היום.
מריונטות צבעוניות מאד מהודו
מריונטה דו פרצופית מנפאל
הבובות מהמזרח הרחוק הציגו את סיפורי הראמיאנה והמהבראטה, האפוסים ההינדואים העתיקים. החוקרים סבורים שהודו היא ערש התרבות של תיאטרון הבובות. אין עוררים על כך שאמנות תיאטרון הבובות היא העתיקה מכולם. הזמנת הצגת בובות באירועים של שימחה ושל אבל נחשבו כפעולת נדיבות כלפי הקהילה.
בובות כפפה מסין: בובות לוחמים המסוגלות להלחם בצורה משכנעת יותר מלוחמי הקונג פו. אמנות זו מפותחת מאד בסין והיא נראית בשמות שונים: בובות בכף היד, תיאטרון שקית הבד, בובות של כלוב קטן, אופרה פקין בתוך כף היד.
צלליות מהמזרח הרחוק: מאוסף תיאטרון הצלליות של מזל מרציאנו. על מקורות תיאטרון הצלליות בסין מספרים שכשמתה, לי, פילגשו האהובה של הקיסר הוא מאן להתנחם והזניח את ענייני הממלכה. קוסם החצר מבטיח לו להחזירה לחיים. מול כס הקיסר ניצב מסך דקיק, האוויר מלא בקטורת, והאורות עמומים. לפתע מופיעה על המסך צלליתה של לי כאילו היא עצמה חזרה לחיים. אך כאשר הקיסר מרים את המסך היא נמוגה, ורק קרני אור הירח נותרים. הקשר המיוחד הזה בין תיאטרון הצלליות והעלאת נשמות המתים חוזר במתוסים השונים.
גם הצלליות של התיאטרון הפופולרי ביותר מתורכיה, הקרגוז קשורות לסיפור דומה. אבל קרגוז אינו פילגש יפיפייה אלא בנאי מהעיר בורסה, שאיבד את חיו יחד עם חברו חסיבט כשהתבטל מעבודה בספרו בדיחות. דמויות הצל שלו ושל חבריו מספרים ערב ערב סיפורים, ויוצרים תעלולים לשמחת הצופים. הצגות אלו משודרות ברדיו כתסכיתים בזמן הרמאדאן.
מוצג נדיר ומעניין במיוחד בתערוכה היתה היא בובת בונראקו יפנית. זו דמותה של אוסונו, שגולפה בעץ, פניה העדינות מצופות אבקת צדפים ועל מנת להחיותה יש צורך בשלושה מפעילים מיומנים ועוד אחד המעניק לה את קולה. את הבובה המיוחדת הזו עיצב הדס עפרת שלמד באוסקה, היא עיר הולדתו של התיאטרון המדהים הזה. כל הסיפורים המסופרים בתיאטרון הם סיפורים אודות אהבות, בגידות, נאמנויות, קרבות ו...התאבדויות.
מאירופה הוצגו בובות כפפה של פנץ' וג'ודי הדמויות הקומיות הוולגריות. תיאטרון רחוב אנגלי. הבובות גולפו בעץ במיוחד עבור התערוכה על ידי האמן האנגלי בריאן קלארק. (דמויותיו מודפסות על הבולים של הוד מלכותה כמחווה לתיאטרון הבובות האנגלי.)
במסגרת התערוכה הוצב מיצג ובו צילום ענק של מפעיל הבובות האנגלי, גלן אדוארדס, באווירת רחוב אנגלי.
עוד הוצגו גם בובות מהולנד ומרוסיה, מצ'כיה סיציליה ומכסיקו. בובה מיוחדת מטוגו שבאפריקה העשויה מדלעות קטנות ומקלחי תירס.
התערוכה לוותה בצילומים של בובות תיאטרון מארצות רחוקות ובמאמרים.
קטלוג התערוכה, הניתן לרכישה גם בימים אלה במרכז תיאטרון בובות הינו אסופת מאמרים שראשונה מסוגה בעברית. את המאמרים כתבו מומחים בתחום תיאטרון הבובות: פרופ. דוד שולמן, פרופ. יעקב רז. הדס עפרת, ליז דולב, צו פא צינג אברט, פבל רוזמבלום ומירי פארי. בספר צילומים רבים.
אוצרת: מירי פארי | עיצוב התערוכה: דורה אשד | פתיחת התערוכה: יוני 2003 | במשכן לתרבות ולאמנות ע"ש שטיינברג