אבניו Q הוא מחזמר מחווה לתוכנית הטלויזיה האיכותית והאהובה 'רחוב סומסום'. הוא נוצר בשיתוף פעולה (קונספט, מוסיקה וטקסט) בין רוברט לופז וג'ף מרקס. השניים התחילו לכתוב את Avenue Q ב- 1999 מתוך מחשבה שזו יכולה להיות "יופי של סדרת טלוויזיה". שלוש שנים מאוחר יותר המחזמר עלה באוף-ברודווי ותוך זמן קצר, תוך שהוא נישא על שבחי הביקורת, הגיע לברודוויי וללונדון. מאז הופק בגרסאות נוספות בשבדיה, בפינלנד, בצרפת, בפיליפינים בישראל ועוד. בשנת 2004 זכה המחזמר בשלושה פרסי טוני, ביניהם פרס המחזמר הטוב ביותר. הדמויות במחזמר מבוססות על דמויות האהודות מרחוב סומסום, טרקי המפלצת, למשל, הוא מפלצת מתירנית המבוססת על 'עוגיפלצת', ואילו רוד, שמתעקש להישאר בארון, וניקי, חברו הטוב שעושה הכול כדי להוציא אותו משם, מבוססים על דמויותיהם של 'אריק ובנץ'. אולם בניגוד ל'רחוב סומסום', אבניו Q עוסק בגזענות, פורנוגרפיה והומוסקסואליות מוקצנים באמצעות שפה צינית ובוטה, כמו גם באהבות, שנאות, אינטריגות, תסכולים, אבטלה וחמלה. אך אין זה מופע מריר אלא הצגה תוססת ועליזה על רחוב מיוחד, על שאיפות שמתגשמות ולפחות שלוש חתונות.
את הבובות עיצב הבובנאי ריק ליון (שבעבר עבד כבובנאי בתכנית 'רחוב סומסום' בניו-יורק). המחזמר הנחיל לעולם הבובנאות את השימוש הבימתי השנוי במחלוקת של בובות טלויזיה (שלהן פלג גוף עליון בלבד) המופעלות חשופות מול הקהל, כשהשחקנים-מפעילים גלויים ומשחקים לצידן. לכל בובה נבנו מספר העתקים שאפשרו מעברים מהירים בין סצינה לסצינה וחסכו התעסקות מיותרת בהחלפת תלבושות או שינוי תסרוקות לבובות. היות שהמחזמר (כמו כל מחזמר) דורש מהמשתתפים בו להיות גם שחקנים, גם זמרים וגם רקדנים ברמה גבוהה, ובשל מחסור בבובנאים שלהם את כל כל היכולות האלה - בכל הארצות בהן הועלה המחזמר הוכשרו כוכבים מקומיים בהפעלת הבובות.
בישראל, עלה 'אבניו Q' ב-2007. הפקה:'קרן אור הפקות' יריב יפת & בימות | בימוי: משה קפטן | משתתפים: מיכל ינאי, טלי אורן, רועי בר נתן, עידן אלתרמן, ניקי גולדשטיין, ניר שלמון, אלינור אהרון בן אבי, מיכל מוכתר, רויטל זלצמן ורועי קקון | הדרכת הפעלת בובות: אילן סביר ואופירה ארכוני | בניית בובות (לפי העיצוב המקורי): רוני וגנר | נוסח עברי: אלי ביז'אווי | ניהול מוסיקלי: טל בלכרוביץ
פתיחת התערוכה:יולי 2009