פרנסואז קוריאט, ליזי מוזס
התערוכה מפגישה את בובות הכפפה והמוט של הבובנאית ליזי מוזס עם המסכות והמריונטות של המעצבת פרנסואז קוריאט. שתיהן אומניות ירושלמיות וותיקות ומגוונות שחלק מהצגותיהן שעסקו בתרבות יהודית גרמו לתיוגן כ"מסורתיות מדי" עבור מגזר אחד ו"לא מספיק מסורתיות" עבור מגזר שני. לשתיהן עבר משותף בתיאטרון 'מקורות' שפעל לתקופה קצרה בראשית שנות השמונים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
פרנסואז קוריאט, ליזי מוזס | צילום: כפיר בולוטין
ליזי מוזס ייסדה את "הבובטרון של ליזי" ב-1977 בקנדה, אליה הגיעה ב-1971. אחרי התחלה צנועה בטורונטו ובמהלך שש שנים, התיאטרון צבר תנופה והצלחה הולכת וגדלה ברחבי קנדה וארה"ב, בהופעות בקהילות יהודיות, בפסטיבלים מקומיים ובינלאומיים במוזיאונים לאומיים ועוד. בשנה השישית הפכו דווקא בתי ספר וקהילות לא-יהודיות בקנדה לקהל העיקרי, בשל העניין הציבורי בתרבויות אתניות של מהגרים.
במסגרת 'הבובטרון של ליזי הופקו ארבעה מחזות: "פורימשפיל" (1977) - עיבוד לסיפור המגילה, "לך לסגור ת'דלת" (1979) - עיבוד לסיפור מאגדות חכמי חלם, "משפט האלמנה עם הרוח" (1980) - עיבוד לאחד מסיפורי שלמה המלך (לפי ביאליק) ו-"אל תסתכל בקנקן" (1981) - עיבוד לאגדה תלמודית. הבובות שעוצבו ונבנו על ידי ליזי להצגות היו בובות כפפה, בובות מוט גדולות ובובות בגודל אדם שאפשרו החלפת התפקידים בינן לבין השחקנים.
ב-1983 ליזי שבה עם התיאטרון לישראל והופיעה במסגרתו עד 1991. פעילותו של "הבובטרון של ליזי" פסקה מסיבות אישיות ובריאותיות. ליזי רואה בתיאטרון הבובות שלה מסגרת לכל כישרונותיה ועניינה באמנות, דרמה, תרבות יהודית וחינוך להבנה וסובלנות בעולמנו.
פרנסואז קוריאט היא מעצבת תפאורות, תלבושות, מריונטות, מסיכות ואביזרי במה ומאפרת אומנותית. מומחית לסגנונות עתיקים בלבוש ובריהוט. גדלה בלונדון ובפאריז, למדה ספרות קלסית ותולדות האמנות באוניברסיטת סורבון שבפריז. במקביל, השתלמה בציור, בפיסול ובפיתוח קול אצל מורים פרטיים. לארץ הגיעה לראשונה ב-1962, כעבור שנה חזרה לצרפת לסיים את לימודיה ועלתה באופן רשמי לארץ ב-1967. מתגוררת בירושלים משנת 1969. החלה את דרכה המקצועית בארץ כאומנית קרמיקה. באמצע שנות השבעים נפרדה מבעלה וכתוצאה מכך איבדה את הסטודיו לקרמיקה.
ב-1976 יצרה בובות ענק למופעי רחוב של מוטי לרנר וגבי לב. ב-1977 הצטרפה ללהקה היהודית-ערבית 'הצוענים' כשחקנית וזמרת ובהדרגה עברה ליצור תלבושות ומסכות ומאז התקדמה והתפתחה לתחומי במה נוספים. במשך למעלה מארבעה עשורים היא מעצבת ויוצרת בעצמה תלבושות מסיכות, בובות, כובעים ותכשיטים, מסכים מצוירים ואביזרים.
יצרה תלבושות ותפאורות להפקות רבות; בתיאטרון החאן, באקדמיה רובין, בסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב, באוניברסיטה העברית בירושלים, באופרה הירושלמית, עבור קבוצות תיאטרון ואומנים עצמאים, עבור בתי-ספר תיכוניים ועוד.
בין השנים 1985-1981 החזיקה סטודיו-חנות בכניסה לתיאטרון החאן בירושלים. הנחתה החל מ-1999 סדנאות למסכות, איפור בימתי, עיצוב במה ובובות תיאטרון בחוג ללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים ובמוסדות הכשרה נוספים, ביניהם אוניברסיטת תל-אביב, מכללת אורנים ועוד.
בין הצגות שיצרה: "תחבולות השד הצולע" (1981), "שלמה ואשמדאי" (1984), "ריקה בעל הכרבולת" (1999), וההצגה בעברית ובערבית "הדייג והג'יני" (2002). כולן הצגות לבובות ולשחקניות/ים.
אוצר: אילן סביר | ייצור תפאורה: דני בילינסון
פתיחה: 28 ביולי 2022 | נעילה: יולי 2023