בובה סובבת עולם

בובה סובבת עולם

מסורות אמנותיות בתיאטרון בובות

"הו, אלוהים תן לי להיות וויאנג בידך" אומר המשורר האינדונזי. להיות בובה הנשלטת על ידי כוחות עליונים הוא דימוי פיוטי פופולרי ביותר. אבל נהוג לומר גם "ממשלה של בובות" - ביטוי המצוי מרחק ניכר מההקשר הדתי של עולם תיאטרון הבובות. תיאטרון הבובות נע בין שני הקטבים: האלוהי והילדי. בקוטב האלוהי מצוי התיאטרון הדתי, המתווך בין עולם החיים ועולם הרוחות. 
השמאן הוא הבובנאי הראשון, הוא יוצר הטכס, המסגרת להצגה, הוא משתמש באביזרים, מסיכות ובובות כסמלים המתווכים בין קהל הצופים-משתתפים לבין העולם האחר. בובות נקברו בסין יחד עם המתים, בובות הופיעו בטכסים לכבוד אל היין דיוניסוס ביוון העתיקה. סיפורים עתיקים רבים על מקורותיו של תיאטרון הצלליות קשורים להעלאת דמות של מת מארץ המתים: אהובתו של קיסר סין וקרגוז התורכי מופיעים ערב ערב כצל עובר על המסך. הקוטב השני הוא העולם הילדי, עולם המשחקים והבובות הקשור לחדר הילדים, מלא אמונה בכוחו של החפץ לחיות. האמונה שלבובות יש רוח חיים היא ממהותו של הילד והאדם הפרימיטיבי. 

גם הצופה המתוחכם ביותר נסחף לרגעים אחרי הבובות, סיפוריהן ומה שהן מציגות ושוכח שהן רק בד, עץ ועיסת נייר המונעים בעזרת כף היד, החוטים או המוטות. לרגעים מאמין הוא כמו הילד בכוח החיים של הבובה. אבל הצופה רואה גם את אומנותו של מפעיל הבובות, ואם הוא מפעיל טוב הוא זוכה לתשואות רבות כמו הנגן, הלהטוטן ואמן הקרקס. 
אין ספק שקיימים קשרים רבים בין אמנות תיאטרון הבובות והקרקסים ומופעי הרחוב. הם קושרים את תיאטרון הבובות לצד "הנמוך" שלו. יכולתו של תיאטרון הבובות לנוע בין הקוטב הגבוה, האלוהי, לקוטב הנמוך, הופכת אמנות זו למרתקת ובעלת משמעות לגדולים ולקטנים. 

המלומדים מתווכחים ביניהם היכן הופיע תיאטרון הבובות או הצלליות הראשון ומה היה מסלול נדודיו במזרח הרחוק. אם תחילתו במערב הייתכן שחייליו של אלכסנדר מוקדון הביאו אמנות זו (לפחות את טכניקת  תיאטרון הצלליות) להודו? מלומדים אלו מביאים לעזרתם את אפלטון ומשל המערה ביצירתו הרפובליקה, או אולי להפך, הצוענים הנודדים שעברו מהודו לאירופה הביאו אמנות זו הידועה בצרפת בשם: les ombres chinoise כלומר הצלליות הסיניות. הויכוח לא הוכרע עד היום. תורכיה והמזרח הקרוב המגשרים  בין המזרח למערב הם דוגמה מצוינת לשילוב: מהמזרח, טכניקת צלליות וסיפור על עולם המתים, ומאירופה, גיבור שמזכיר בדמותו ובהתנהגותו האנרכיסטית והגסה "גיבורים" נוסח פנץ'.

מקורות תרבותיים במזרח הרחוק: ההשפעות ההדדיות בארצות המזרח הרחוק נראות לעין הן בסוגי הבובות: בובות הכפפה, החוטים, המוטות והצלליות והן בטכסטים הספרותיים. פעמים רבות רק אמן אחד מדקלם את כל הטכסטים (הדלאנג) ומפעיל את כל הבובות. הוא מספר מתוך הראמיינה והמהבראטה (הסיפורים הופיעו כמסורת בעל פה כבר אלף שנים לפני הספירה והועלו בכתב כנראה בשנת 350 לספירה) העוסקים בבריאת העולם, בעלילות מלחמה, אינטריגות, אהבה ושלום בין אלים ושדים, בין הטוב והרע. ההצגות הוצגו במקדשים או לידם וסופרו כל הלילה. הטכסט הסיפרותי נאמר בשפה גבוהה. הוא העיקר והוא פורש אפוס רחב יריעה מבחינת תיאור המקום והזמן. הבובות מעטרות את הסיפור. 
ההצגות הללו מוצגות במשך דורות רבים וכנראה השתמרו בצורתן המקורית עד היום בהודו, סין, נפאל, בורמה, תאילנד, ואינדונזיה. בכל הארצות הללו מסופרים הטכסטים הדתיים שעות רבות במשך הלילה, אבל כל מקום יצר ביטוי אמנותי שונה ובעל זהות ברורה. צללית מסין שונה מאד מזו של אינדונזיה. גם בתוך המדינות יש גיוון רב ממחוז למחוז. ההבדלים התרבותיים, אמנותיים הללו הם המרתקים. לצד הטכסטים הדתיים, הוצגו גם הצגות חילוניות למטרות בידור. כאשר נעשית הפרדה ברורה בין סוגי הבובות: תיאטרון הצלליות והמריונטות הוא דתי, ובובות הכפפה מייצגות תיאטרון חילוני. ביפן התפתח תיאטרון אחר הבונראקו, תיאטרון המתאר עלילות של אצילים, סמוראים, נאמנויות וקרבות - אפוסים חילוניים בעיקר הנוגעים בעולם הרוחות. היפנים פיתחו טכניקת הפעלה ייחודית: לכל בובה שלושה מפעילים, אשר אינם מדקלמים את הטכסטים. יש הפרדה מוחלטת בין קול הבובה ותנועתה. יחד עם זאת לבובה ריאליות וחיים ששחקנים חיים מנסים לחקות.

תיאטרון הבובות באירופה: עדויות על קיום תיאטרון הבובות קיימות כבר מיוון העתיקה, רומא וימי הביניים. המסורות האמנותיות של תיאטרון הבובות כפי שהן מוכרות היום, התפתחו באירופה בתקופה מאוחרת יחסית. הטכסטים הספרותיים השלמים ביותר עוסקים בחייו ועלילותיו של האביר אורלנדו מאבירי המלך קרל הגדול, הוא שרלמן, ומלחמתו במוסלמים. הצגות הוצגו ברחבי האימפריה הספרדית והוצגו באולמות של העשירים להם היה כסף להחזיק להקה גדולה, אולם תיאטרון ותאורה. המריונטות של האבירים בעלי השריון הכבד ממשיכות מסורת זו בסיציליה עד ימינו.  
הכנסייה אימצה את תיאטרון הבובות לצרכיה. יש הטוענים שהמילה מריונטה מקורה בשמה של מריה אמו של ישו. בימי הביניים יצרה הכנסייה הצגות אכסטרווגנטיות שהפחידו את קהל הצופים הנבער בעזרת אש ותמרות עשן שתיארו את הגהינום. ישו הזיז את עיניו, והבתולה מריה נשאה ידיה לשמיים. התנועות נעשו על מנת לרתק את המאמינים. שלא כמו במזרח הרחוק, תיאטרון הבובות האירופאי לא חובק על ידי הממסד הדתי. הכנסייה רדפה כל צורה אחרת של מופע בובות בטענה שמקורותיו פאגניים. תיאטרון הבובות האירופאי ידע זמנים קשים. הוא הפך חתרני. והופיע בעיקר בירידים. אמני הבובות הבינו שהבובה יכולה לספר סיפור, לבדר את הקהל, לספק פרנסה ועם כל זה להציג דברים שלא יכלו לומר בתיאטרון דרמטי רגיל. המסר החברתי-פוליטי פיתח אלמנטים קומיים ושפת תיאטרון בובות מיוחדת במינה שהושפעה גם מאמנויות אחרות. 

פנץ' האנגלי, פולצ'ינלה האיטלקי, פטרושקה הרוסי, גיניול הצרפתי, קאספר הגרמני והצ'כי יחד עם יאן קלאסן ההולנדי וקרגוז התורכי, הם וידידיהם יוצרים גלריה של דמויות הבועטות בחברה השבעה. רובם בובות כפפה. הם נלחמים במוסדות השלטון בצורה שבובת הכפפה עושה טוב ביותר- בחבטה. קאספר הצ'כי מופיע גם כבובת חוטים: הוא תככן, ערמומי ובעל תושייה לא פחות מחבריו. לטכסטים אין ערכים ספרותיים גבוהים, לפעמים לא ניתן כמעט להבין את הנאמר מאחר ומפעיל הבובות מחזיק מין משרוקית בפיו המעוותת את קולו. אבל את הנעשה על הבמה לא קשה להבין. אין ספק שהדמויות הללו התרחקו מרחק ניכר מהאלוהי הנאצל. המהגרים שהגיעו לעולם החדש: יבשות אמריקה, ואוסטרליה הביאו עמם את התרבויות מארצות מוצאם יחד עם הסוגים השונים של תיאטרון הבובות. כל גיבורי הבובות האירופאיים התאקלמו היטב במקומותיהם החדשים וזכו לתוספות ותכנים חדשים.

בתערוכה: "בובה סובבת עולם - מסורות אמנותיות בתיאטרון הבובות" מוצגות בובות מהמזרח הרחוק, מאירופה ומכסיקו. פנץ', קאספר, נסיכים בורמזיים ואלים מהראמיאנה מוצגים אלו בצד אלו, ויוצרים דיאלוג על מקומם בתרבות אז ועכשיו. לצד הבובות תלויות תמונות המראות את הבובנאים המפעילים בזמן ההצגה, הדבר המשמעותי והעיקרי שאותו, לא ניתן להציג בתערוכה.
 



כל התמונות מתוך הספר: "בובה סובבת עולם". בהוצאת המוזאון לאמנות תיאטרון הבובות. עורכת: מירי פארי
 

לחץ כאן

צור עמנו קשר

לצערנו, מרכז תיאטרון בובות נסגר לפעילות בסוף ינואר 2025, לפי הוראת עיריית חולון.

 

שלח/י פנייתך | Submit
x